החוק מתייחס לסירוב לינשוף כמו לנהיגה בשכרות — אבל יש קווי הגנה אמיתיים. תהליך האזהרה, נסיבות רפואיות, ומקרים שבהם בית המשפט הכיר שהסירוב לא היה באמת סירוב.
סירוב לבדיקת ינשוף = פסילה אוטומטית של שנתיים לפי החוק. אבל יש 5 הגנות עיקריות: אזהרה לא תקינה של השוטר, חוסר חשד סביר, נסיבות רפואיות, פגם במכשיר, או בלבול בין סירוב לאי-הצלחה. אני יודע איך לאתר את הפגם בתיק שלך. תכתוב לי לפני שאתה עושה משהו.
תושב בכל מקום בישראל? אני מטפל בלקוחות מהצפון עד אילת. חתימה דיגיטלית מרחוק. אני מגיע בעצמי לכל דיון בארץ.
לפי סעיף 64ב לפקודת התעבורה — סירוב לבדיקת ינשוף = דין כמו נהיגה בשכרות (פסילה שנתיים + קנס + רישום פלילי). 5 הגנות עיקריות: אזהרה לא תקינה, חוסר חשד סביר, מצב רפואי (אסטמה/COPD/ניתוח חזה), פגם במכשיר, בלבול עם אי-הצלחה. בקשה לביטול פסילה מנהלית — אפשרית בכל עת. אסור להודות בסירוב — תקוף.
השוטר עוצר אותך בלילה, אומר שהוא חושד שאתה שתית, ומוציא את מכשיר הינשוף. אתה לחוץ, מבולבל, אומר "אני לא רוצה" — או פשוט לא מצליח לנשוף כמו שצריך. הנה מה שאתה חייב לדעת: לפי סעיף 64ב לפקודת התעבורה, סירוב לבדיקת ינשוף נחשב לעבירה כמו נהיגה בשכרות. פסילה של שנתיים. קנס משמעותי. רישום פלילי.
אבל זה לא הסוף. החוק קובע גם שהשוטר חייב להזהיר אותך כדין: שאתה חייב לתת דגימה, שסירוב = דין כמו שכרות, ושזה יוביל לפסילה. אם האזהרה לא ניתנה — או לא הייתה ברורה — יש עילה לזיכוי. אם יש לך מצב רפואי (אסטמה, ניתוח חזה, COPD) — יש דרך לתקוף. ואם לא הייתה סיבה סבירה לחשוד שאתה שתית — הדרישה עצמה לא הייתה כדין.
⚠️ זמן הוא משאב יקר. אם קיבלת פסילה מנהלית של 30/60/90 יום — בקשה לביטול אפשרית בכל עת בתוך תקופת הפסילה. ככל שמגישים מהר יותר, יותר ימים שאפשר להחזיר.
סעיף 64ב לפקודת התעבורה: "מי שנדרש על-ידי שוטר לעבור בדיקה לגילוי שכרות וסירב, או לא מילא אחר ההוראות הדרושות לבדיקה — דינו כדין מי שנהג בשכרות". כלומר הסירוב עצמו הוא עבירה — ולא צריך להוכיח שתיית אלכוהול.
💡 חשוב לדעת: פגם באחד מהתנאים = עילה לזיכוי. השאלה היא לא "מה היה" אלא "מה אפשר להוכיח".
"לא אעשה את הבדיקה". זה הסירוב הקלאסי. הגנה: תקיפת חוקיות הדרישה (אזהרה לא תקינה, חוסר חשד), או טענת אילוץ נסיבות (לחץ, פחד, חוסר הבנת השפה).
ניסית 3 פעמים אבל המכשיר לא רשם תוצאה. השוטר רושם "סירוב". אבל זה אי-הצלחה, לא סירוב. הגנה: חוו״ד רופא אף-אוזן-גרון על קיבולת ריאות, צילום נשימה לפני ואחרי, אישורים על אסטמה/COPD.
"אני מוכן לבדיקת דם אבל לא ינשוף". טכנית — לפי הפסיקה — זה לא סירוב אם השוטר לא הסביר את ההבדל. הגנה: השוטר חייב להציע אופציה חלופית או להזהיר שדם לא מקובל בשטח.
השוטר לא הסביר את המשמעות של סירוב, או לא וידא שהבנת. ההגנה החזקה ביותר.
השוטר לא הצליח להראות סיבה לחשד — ריח אלכוהול, אדומיות עיניים, התנהגות חשודה. בלי חשד = הדרישה לא חוקית.
אסטמה, COPD, ניתוח חזה לאחרונה. עם אישור רפואי, אי-יכולת לנשוף לא נחשבת סירוב.
אישור כיול לא בתוקף, המכשיר לא עבד, השוטר לא ידע להפעיל. כל אחד מאלה — עילה.
ניסית לנשוף אבל לא הצלחת? זה לא סירוב — זה אי-הצלחה. ההבדל קריטי. תקיפת תיוג הדו"ח.
אי רישום מדוייק של ההתרחשות, אי תיעוד הזמן, פגמים בפנקס השוטר. נדבך נוסף.
סירוב הוא תיק מורכב. שופטים נוטים להחמיר. אבל יש לי 14 שנות ניסיון בתקיפת תיקי שכרות וסירוב — והניסיון אומר שהפגמים תמיד נמצאים.
בוא נדבר →האם השוטר תיעד שהזהיר אותך כדין? אם לא — קריטי.
בית המשפט. אני שואל אותו פרטים על הסיטואציה, מאתר סתירות.
המכשיר חייב להיות מכוייל. אם פג תוקף — לא חוקי.
אם יש לך אסטמה / COPD — אישור רופא יכול להפוך את התיק.
כדי להבין למה תיק סירוב ניתן לתקיפה, כדאי להכיר את רצף האירועים בשטח. שוטר עוצר נהג, ומבקש ממנו לבצע בדיקת נשיפה. לפני שהסירוב "נספר" כעבירה, על השוטר לבצע שורת פעולות כדין: לדרוש את הבדיקה בצורה ברורה, להסביר לנהג את משמעות הסירוב — שדינו כדין נהג שכור — ולתעד את ההליך. רק סירוב שנעשה לאחר אזהרה כדין, למכשיר תקין, ובנסיבות שבהן הנהג היה מסוגל לבצע את הבדיקה, מבסס את העבירה במלואה.
וכאן בדיוק נפתחות נקודות התורפה. האם השוטר באמת הסביר את משמעות הסירוב, או הסתפק בבקשה סתמית? האם המכשיר היה מכויל ותקין? האם הנהג סירב, או שמא ניסה לנשוף ולא הצליח מסיבה רפואית? כל אחת מהשאלות האלה יכולה להפוך "סירוב" לכאורה לכשל בהוכחת יסודות העבירה. לכן, מה שנראה במבט ראשון כתיק סגור — עשוי להתברר, בבדיקה מדוקדקת של ההליך והתיעוד, כתיק עם קווי הגנה של ממש. זו הסיבה שאסור להניח שאין מה לעשות לפני בחינה מקצועית.
יש בכך פרדוקס מסוים: בעבירת שכרות "רגילה", התביעה נשענת על תוצאה מספרית מהמכשיר — נתון שקשה יותר לתקוף. בתיק סירוב, לעומת זאת, אין תוצאה מספרית כלל; העבירה כולה נשענת על השאלה המשפטית האם התקיים "סירוב" כדין. וזו שאלה שתלויה כולה בהתנהלות השוטר, בתקינות ההליך, ובמצבו של הנהג — כל אלה נתונים לבחינה ולתקיפה. במילים אחרות, דווקא היעדר "המספר" הופך את התיק למשפטי יותר, ולכן פתוח יותר לטיעוני הגנה.
אין בכך הבטחה — כל תיק נבחן לגופו, ויש תיקי סירוב מוצקים שבהם ההליך היה תקין לחלוטין. אבל ההבנה הזו חשובה: נהג שקיבל כתב אישום על סירוב אינו צריך להניח שגורלו נחרץ כמו בתיק שכרות עם תוצאה גבוהה. השאלה אם הסירוב הוכח כדין היא לב התיק, והיא ראויה לבדיקה מקצועית לפני כל החלטה. בדיוק משום כך, פנייה מוקדמת לייעוץ — בזמן שראיות כמו תיעוד האירוע ורישומי הכיול עדיין זמינים — היא הצעד הנכון.
אם סירבת לבדיקת ינשוף, או שקיבלת הודעה על עבירת סירוב, הפעולות בשעות ובימים הראשונים משפיעות על התיק. ראשית, אל תמסור גרסה מפורטת בחקירה ללא ייעוץ — אמירה לא-מחושבת עלולה לבסס דווקא את יסודות העבירה. שנית, נסה לתעד לעצמך את השתלשלות האירועים בזמן שהזיכרון טרי: מה בדיוק אמר השוטר, האם הוסברה משמעות הסירוב, האם ניסית לנשוף ולא הצלחת, והאם היה גורם רפואי או טכני. שלישית, אם קיים מצב רפואי רלוונטי (אסתמה, בעיה נשימתית) — שמור תיעוד רפואי. ורביעית, פנה לייעוץ משפטי בהקדם, לפני שראיות כמו תיעוד האירוע ורישומי כיול המכשיר מתיישנות או נמחקות.
הרעיון המרכזי חוזר: תיק סירוב אינו "דו״ח שמשלמים ונגמר" אלא הליך שדינו כשכרות, עם השלכות כבדות — אך גם עם קווי הגנה אמיתיים התלויים בתקינות ההליך. פעולה מוקדמת ונכונה — שמירה על זכות השתיקה, תיעוד, ואיסוף ראיות — היא שמניחה את הבסיס להגנה. כל תיק נבחן לגופו, ואין ערובה לתוצאה, אך דווקא בעבירה הזו הבדיקה המקצועית של ההליך היא שלעיתים עושה את ההבדל.
החוק (פקודת התעבורה, סעיף 64ב) קובע: נהג שסירב לבדיקת ינשוף שנדרשה ממנו כדין — דינו כדין נהג שנהג בשכרות. כלומר, פסילה אוטומטית של שנתיים, קנס משמעותי, ולפעמים אף הרשעה פלילית.
כן: 1) השוטר לא הזהיר כדין על תוצאות הסירוב. 2) הדרישה לבדיקה לא הייתה כדין (אין חשד סביר). 3) קיימת מניעה רפואית. 4) המכשיר לא היה תקין או מכוייל. 5) פגם בתהליך הפקה.
היענות חלקית = ניסית לנשוף אבל לא הצלחת. סירוב = אמרת במפורש 'לא' או הוצאת את הפיה. ההבדל קריטי: היענות חלקית עם סיבה רפואית מתועדת לרוב לא נחשבת סירוב.
מיד. אפשר להגיש בקשה לביטול פסילה מנהלית לבית המשפט לתעבורה בכל עת בתוך תקופת הפסילה. ככל שמגישים מהר יותר, יותר ימים שאפשר להחזיר.
חובת פסילה של 24 חודשים לפחות, קנס של אלפי שקלים, 10 נקודות. נהג חדש או צעיר — פסילה ארוכה יותר. במקרים מסוימים גם מאסר על תנאי. ייצוג מקצועי משיג לרוב הקלות.
אכן. בית המשפט מתייחס לסירוב כמקבילה לשכרות, אבל לעיתים גם חמורה יותר — כי הסירוב מונע מהמשטרה לקבל ראיה אובייקטיבית.
כן, זו אחת ההגנות החזקות. השוטר חייב להזהיר אותך במפורש: 1) שאתה חייב לתת דגימה. 2) שסירוב = דין כמו שכרות. 3) שזה יוביל לפסילה. אם האזהרה לא ניתנה כדין — עילה לזיכוי.
תיק סירוב הוא קשה. סעיף 64ב קובע מפורשות: סירוב = דין כמו שכרות. הנטל על הסנגוריה. אבל זה לא בלתי אפשרי — אם יודעים מה לחפש.
שלב 1: סיווג הסירוב. האם זה היה סירוב מילולי ("לא אבדק") או כשלון בבדיקה (ניסיון שלא הצליח)? שני סוגים = שתי אסטרטגיות. כשלון עם מצב רפואי מתועד = לא עבירה. סירוב מילולי = דורש תקיפת האזהרה.
שלב 2: בדיקת האזהרה. האם השוטר אמר במפורש: "סירוב = פסילה כמו שכרות, רישום פלילי, קנס"? אזהרה כללית ("תהיה לך בעיה") אינה מספיקה. חיפוש בצילום מצלמת ניידת או גוף השוטר.
שלב 3: מצב רפואי. אסטמה, COPD, ניתוח חזה אחרון, חרדה קלינית. חוו״ד רופא ריאות פרטי שמראה קיבולת נשימה נמוכה. רישומי קופ״ח של שנים אחורה. אם המצב לא תועד לפני האירוע — קשה להוכיח אחרי.
שלב 4: סיכון של שני מסלולים. אם הסירוב נופל — אסטרטגיית פיצוי: בקשת בדיקת דם משלימה במעבדה פרטית (תוך 4 שעות). אם הוכח שלא הייתה שכרות בפועל — זה משנה את הדינמיקה הכוללת.
תיקים אמיתיים שטיפלנו במשרד. תוצאות שונות לכל לקוח לפי נסיבות התיק.
תיק סירוב — הוכח שלקוח סבל מאסטמה כרונית. חוו"ד רופא ריאות הציגה קיבולת נשימה לקויה. זיכוי מלא.
בית משפט לתעבורה זיכה לקוח אחרי שהוכח שהשוטר לא הסביר את משמעות הסירוב כדין.
נהג שניסה לנשוף 3 פעמים אבל המכשיר לא רשם — הוכח שזה אי-הצלחה, לא סירוב. זיכוי.
תיק סירוב שטופל אצלי — הוכח שהמכשיר לא היה בכיול תקף. הראיה נפסלה.
נהג שביקש בדיקת דם במקום ינשוף — בית המשפט קיבל שזו לא סירוב. זיכוי.
תיק סירוב — הסדר עם תיקון לעבירה קלה יותר ופסילה של חודשים בלבד במקום שנתיים.
שוטר מבקש בדיקת ינשוף. זכותך: הסבר ברור.
חשד סביר, סמכות, אזהרה כדין.
תיעוד הסיבה: רפואית/מצוקה/חוסר אזהרה.
אוטומטית. בקשה לביטול אפשרית בכל עת.
תוך 30 יום למענה. סעיף 64ב.
הוכחת מצב רפואי, פגם באזהרה, סיבה לגיטימית.
תקיפת חוקיות הדרישה, הסמכת השוטר.
אופציות: זיכוי / הסדר / הרשעה עם הקלה.
| סוג הסירוב | תיאור | הגנה עיקרית | סיכוי לזיכוי |
|---|---|---|---|
| מילולי מפורש | לא אעשה את הבדיקה | חוסר אזהרה, אילוץ | נמוך-בינוני |
| אי-יכולת לנשוף | ניסה אבל לא הצליח | מצב רפואי + חוו״ד | גבוה |
| בקשת בדיקה חלופית | בקש בדיקת דם | חוסר הסבר ההבדל | בינוני-גבוה |
| חוסר הבנת השפה | לא הבין את האזהרה | תיעוד חוסר הבנה | בינוני |
| חוסר מצב רפואי | לא יכול לנשוף | תיעוד רפואי מראש | גבוה |
סעיף החוק על סירוב לבדיקת שכרות
הסבר ברור על המשמעות של סירוב
מדידה רפואית של נפח האוויר שאדם יכול לנשוף
מחלת ריאות שעלולה למנוע בדיקת ינשוף תקנית
מחלת חסימה ריאתית — הגנה רפואית
אישור שמכשיר הינשוף עבר כיול תוך 12 חודשים
הציבור חושב שהשתיים זהות. בפועל ההבדלים המשפטיים והאסטרטגיים שונים לחלוטין. אם הוגדרת בטעות כ"סירוב" כשהיית "כישלון" — זה עילה לזיכוי.
| היבט | סירוב (סעיף 64ב) | כישלון בבדיקה (תוצאה גבוהה) |
|---|---|---|
| פעולה | דחיית הבדיקה (במילים או במעשים) | ניסה להיבדק — תוצאה גבוהה |
| בסיס משפטי | פקודת התעבורה § 64ב | פקודת התעבורה § 62(3) |
| עונש מקסימום | שנתיים פסילה (כמו שכרות) | שנתיים פסילה |
| חזקה משפטית | "נהג בשכרות" — אוטומטית | תלוי בריכוז שנמדד |
| הגנה עיקרית | אזהרה לא תקינה, סיבה רפואית | כיול ינשוף, מצב רפואי, מטבולי |
| חוו״ד רפואית נדרשת? | כן (אם סירוב מסיבה רפואית) | לפעמים (לפי הנסיבות) |
| ניסיון לבדיקה חוזרת? | אפשרי לדרוש | תוצאה כבר רשומה |
| בדיקת דם משלימה? | לא אפשרית — סורבה הבדיקה | אפשרית — זכות חוקית |
| סיכוי לזיכוי | 40-60% עם מצב רפואי מתועד | 30-50% עם פגם בכיול |
אם תיוגת כ"סירוב" אבל ניסית להיבדק — זאת לא סירוב, זאת כישלון. ההבדל קריטי: כישלון עם 3 ניסיונות + מצב רפואי מתועד (אסטמה, COPD) = לא עבירה. דורש עדויות: צילום הניסיונות, חוו״ד רפואית, עדים. אם באמת סירבת — האסטרטגיה היא לתקוף את האזהרה. השוטר חייב להזהיר בלשון ברורה שזה דין כמו שכרות. אם האזהרה הייתה לקויה — עילה לזיכוי. תמיד בקש את צילום הניידת/השוטר.
השאר פרטים — אני אעבור על התיק אישית ואחזיר תשובה ברורה: מה הסיכון, מה הסיכויים, ומה כדאי לעשות.
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
הסעיפים והנושאים שמובאים במדריך זה מבוססים על המקורות המשפטיים הרשמיים הבאים:
אם נעצרת באירוע שכרות ואתה מחפש עורך דין נהיגה בשכרות שמטפל בתיק אישית — בלי מתמחה, בלי משרד שלוחה — אני מזמין אותך לקרוא איך אני בונה הגנה בתיקים כאלה ולפנות אליי ישירות.
המידע באתר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי או לחוות דעת מקצועית. כל מקרה ייחודי לנסיבותיו, ותוצאות עבר אינן מהוות הבטחה לתוצאות עתידיות. אין באמור משום יחסי עורך-דין-לקוח. לקבלת ייעוץ משפטי מותאם אישית — ניתן ליצור קשר עם המשרד לקביעת פגישת ייעוץ ראשונה.
זה לא מצב חסר תקווה. יש 5 הגנות אפשריות. תן לי לבדוק את התיק. השיחה הראשונה ללא התחייבות.
תחומים נוספים שעו״ד ירון בוכובזה מטפל בהם — מומלץ להכיר אם הסוגיה שלכם נוגעת ביותר מנושא אחד.
מאמרי עומק שכתב עו״ד ירון בוכובזה על סירוב לבדיקת שכרות/ינשוף.