אחרי תאונה שבה יש חשד לשתייה, המשטרה בודקת ומחליטה אם להגיש כתב אישום, ובית המשפט הוא שמכריע. מה שאפשר לעשות עכשיו: לא לשנות את הגרסה, לא לחתום על דבר לפני שמבינים, ולהתייעץ לפני החקירה.
אח שלך שתה, נהג ועשה תאונה, ועכשיו אתה לא יודע מה לעשות. קודם כול: זה לא נגמר כאן. יש שלבים, ויש בהם דברים שאפשר לעשות נכון וגם כאלה שקל לפספס.
מה קורה אחרי תאונה כשיש חשד לשתייה?
בדרך כלל השוטרים מבקשים בדיקת נשיפה. לפעמים מבקשים גם בדיקה נוספת. אם התוצאה חיובית, יכולה להיות פסילה מנהלית מיידית, עוד לפני שיש כתב אישום. מה קורה אחרי הבדיקה אפשר לקרוא במאמר על מה שמתרחש אחרי בדיקת ינשוף.
״הוא שתה רק קצת״ — האם זה משנה?
״קצת״ הוא לא מונח משפטי. הבדיקה מודדת, ובית המשפט בוחן את המדידה ואת האופן שבו היא נעשתה. לכן לא מנחשים ולא מקטינים. מה שחשוב באמת הוא מה נאמר, מה נבדק ומה תועד.
מה עושים עכשיו?
- לא משנים את הגרסה. לא ״מחליפים נהג״ ולא ממציאים סיפור. גרסה שאינה אמת פוגעת בהגנה.
- שומרים כל מסמך שנמסר, ורושמים מה נתפס, מתי ומי היה שם.
- לא חותמים ולא מוסרים הודעה לפני שמבינים. אדם אינו חייב להפליל את עצמו, אבל שתיקה עשויה גם לשמש חיזוק לראיות התביעה. בגלל שני הצדדים האלה מתייעצים לפני החקירה, לא אחריה.
- אם מישהו נפגע, זה מעלה את חומרת העניין. אל תחכו עם ההתייעצות. יש גם שאלות של ביטוח, והן נבדקות בנפרד.
מה התפקיד של עורך הדין?
אני לא קובע אם הוא אשם. את זה קובע בית המשפט, והמדינה היא שצריכה להוכיח. התפקיד שלי מתחיל אחרי שהמשטרה סיימה את עבודתה: לבדוק את מה שנעשה, ואם הוא נעשה כראוי. למשל נהלים, תיעוד, כיול של המכשיר, תזמון והזהרה. אני לא מלמד איך לחמוק מבדיקה.
לפרטים על ההליך כולו: נהיגה בשכרות. אם הנהיגה הייתה בקורקינט: שכרות על קורקינט חשמלי.