סמל 5476 הוא עבירת אי ציות לתמרור 402 — תמרור ״אין כניסה״ — לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה. הקנס 500 ש״ח, והניקוד 6 נקודות. הקנס משולם פעם אחת; הנקודות נשארות שנתיים, ושני דוחות כאלה כבר מזמנים אותך לקורס נהיגה מונעת. הדוח מתנהל במסלול המינהלי — בלי בית משפט ובלי דיון — ולכן מה שכותבים בטופס הראשון הוא כמעט כל התיק.
מה זה סמל עבירה 5476
אם קיבלת דוח והמספר הזה מופיע בעמודת ״סמל סעיף״ — הוא מזהה עבירה של אי ציות לתמרור 402, שהוא תמרור ״אין כניסה״.
בפועל, זה הדוח שמקבל מי שנסע לתוך רחוב חד-סטרי בכיוון האסור, או נכנס לדרך שהכניסה אליה חסומה בתמרור.
| שדה בדוח | מה רשום |
|---|---|
| סמל סעיף | 5476 |
| נקודות | 6 |
| התמרור | 402 — אין כניסה |
| התקנה | תקנה 22(א) לתקנות התעבורה |
| סכום הקנס | 500 ש״ח |
| מסלול | הפרה מינהלית — לא עבירה פלילית |
הנתונים האלה נלקחו מדוח אמיתי שהגיע למשרד באוגוסט 2026, אחרי הסרת כל פרט מזהה. אני מציין את זה כי בנושא הסמלים החדשים מסתובב הרבה מידע לא מדויק.
למה 6 נקודות זה לא ״רק דוח קטן״
500 ש״ח נשמע כמו סכום שאפשר לחיות איתו. וזו בדיוק הסיבה שאנשים משלמים אותו מהר — ולא שמים לב שהם שילמו שני דברים.
הקנס משולם פעם אחת ונגמר. הנקודות נשארות שנתיים, נצברות עם כל דוח נוסף, ובסף מסוים מתחילות לגעת ברישיון עצמו:
| נקודות תקפות | מה קורה |
|---|---|
| 12 | זימון לקורס נהיגה מונעת |
| 24 | קורס מתקדם ומבחן עיוני |
| 36 | פסילת רישיון |
| 72 תוך שש שנים | פסילה ארוכה, ולעיתים גם המכון הרפואי לבטיחות בדרכים |
שני דוחות כאלה — 12 נקודות — ואתה כבר מזומן לקורס. ומי שיש לו נקודות קודמות מגיע לשם בדוח אחד.
הדוח הזה הוא במסלול המינהלי. מה זה משנה
אם הדוח שלך נושא בכותרת ״הודעה על החלטה להטיל קנס״ ומזכיר את חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ״ד-2024 — הוא כבר לא עבירה פלילית. הוא לא ייצור רישום פלילי, והוא לא הולך לבית משפט לתעבורה.
אבל יש לזה גם צד שני, ורוב הנהגים לא יודעים עליו.
מה היה קודם
עד הרפורמה, מי שרצה להוריד את הנקודות הגיש בקשה להישפט. התיק הגיע לבית משפט, היה דיון, והיה תובע. ומול תובע אפשר לדבר: ההסדר האופייני היה המרת סעיף העבירה לסעיף שאינו נושא ניקוד, בדרך כלל בתמורה לקנס גבוה יותר.
ומה עכשיו
בבית הדין המינהלי אין תובע ואין דיון פרונטלי. וגם אין מה להציע בתמורה — בית הדין אינו מוסמך לשנות את שיעור הקנס.
המשא ומתן נעלם. המטרה נשארה — כי בית הדין כן מוסמך לשנות את סעיף העבירה. מה שפעם הושג בעסקה, אפשר עדיין לבחון אם ניתן להשיג, אבל רק על בסיס מה שיש בתיק.
| המסלול | כמה זמן | למי |
|---|---|---|
| תשלום | 90 יום | — |
| השגה | 30 יום | הגורם שרשם את הדוח |
| ערר | המאוחר מבין 90 יום מקבלת הדוח או 30 יום מהתשובה להשגה | בית הדין המינהלי לתעבורה |
הסבר מלא על המסלול החדש — מה השתנה ומי מוסמך להחליט — נמצא במאמר רפורמת התעבורה המינהלית 2026, ואת המועדים המדויקים לתיק שלך אפשר לחשב במחשבון המועדים.
שים לב לניסוח של הערר: ״המאוחר מבין השניים״ — כלומר הגשת השגה מאריכה לך את הזמן, היא לא מקצרת אותו. הרבה אנשים מבינים את זה הפוך.
תמרור 402 — מה הוא אומר, ואיפה נתקלים בו
תמרור 402 הוא ״אין כניסה״: העיגול האדום עם הפס הלבן האופקי. הוא לא מגביל ולא מתנה — הוא אוסר. ומכיוון שהוא אוסר, עצם הכניסה היא העבירה, בלי קשר למהירות, להתנהגות בכביש או לשאלה אם היה מישהו בסביבה.
איפה פוגשים אותו בפועל:
- רחוב חד-סטרי — בקצה האסור. זה המקרה הנפוץ ביותר.
- כניסה לחניון או למתחם שבו הכניסה והיציאה מופרדות.
- מקטע שנחסם באופן זמני — עבודות, אירוע, שינוי הסדרי תנועה.
- דרך שהוסבה לכיוון תנועה אחר על ידי הרשות המקומית.
שלושת המצבים האחרונים הם אלה שמייצרים את רוב הדוחות אצל נהגים שמכירים את האזור. מי שנוסע ברחוב זר נוהג להסתכל; מי שנוסע ברחוב שהוא מכיר, נוסע מהזיכרון.
למה זו לא ״עבירה טכנית קטנה״
אני שומע הרבה את המשפט ״זה סתם תמרור״. מבחינת המחוקק זה לא כך: כניסה בכיוון האסור מציבה רכב מול תנועה שלא מצפה לו, ולכן הניקוד כאן גבוה יחסית לגובה הקנס. שש נקודות על 500 ש״ח זה יחס שמלמד מה באמת מטריד את המערכת בעבירה הזו — ולא הכסף.
הדוח הגיע בדואר או נמסר ביד — למה זה משנה
יש הבדל מעשי בין דוח שנמסר לך במקום לבין דוח שהגיע לתיבת הדואר שבועות אחר כך.
כשהדוח נמסר ביד, אתה יודע מתי קיבלת אותו, ואתה גם יודע מה נאמר לך במקום. אתה בדרך כלל גם זוכר את המקום.
כשהדוח מגיע בדואר, נוצר פער: העבירה בוצעה בתאריך אחד, הנייר הגיע בתאריך אחר, ולעיתים אתה כבר לא זוכר את האירוע כלל. ומכאן שתי מסקנות מעשיות:
- שמור את המעטפה. מועד הקבלה הוא נתון שרלוונטי לחישוב המועדים, ולא תמיד יש דרך אחרת להוכיח אותו.
- אל תסתמך על הזיכרון שלך. אחרי שבועות, מה שאתה זוכר לא בהכרח מדויק — ובהליך שכולו מסמכים, זיכרון לא מדויק שנכתב בטופס הוא נזק, לא עזרה.
איך קוראים את הדוח — מפת השדות
רוב האנשים שמקבלים דוח מסתכלים על שני דברים: כמה לשלם ועד מתי. ואלה בדיוק שני הדברים הכי פחות חשובים בנייר הזה.
אני עובר איתך על השדות לפי הסדר שבו אני עצמי קורא דוח, כדי שתדע מה אתה מחזיק ביד.
סמל הסעיף — המספר שקובע הכול
זה המספר שהביא אותך לעמוד הזה. הוא לא קישוט ולא מספר סידורי: הוא הקישור בין מה שנרשם לבין העבירה בספר, ואיתו מגיעים גם הניקוד וגם הקנס.
שני דוחות יכולים להיראות זהים בתיאור המילולי ולשאת סמלים שונים — ואז גם ניקוד שונה. לכן הסמל הוא הדבר הראשון לבדוק, לא התיאור. אם על הדוח שלך רשום 5476, אתה מחזיק ביד עבירת אי ציות לתמרור 402.
הניקוד — העמודה שלצד הסמל
הנקודות מודפסות על הדוח עצמו. אצל 5476 מדובר בשש. זה החלק שנשאר איתך אחרי שהקנס כבר שולם ונשכח, ולכן הוא זה שקובע אם שווה לך בכלל להיכנס להליך.
סעיף התקנה
אצל הדוח הזה — תקנה 22(א) לתקנות התעבורה. זו התקנה שמחייבת ציות להוראה שנותן תמרור. היא רחבה, והיא חולשת על מגוון גדול של תמרורים — ולכן דווקא הסמל הוא זה שמצמצם את הדוח שלך לתמרור אחד ספציפי.
תיאור העובדות — השדה שאף אחד לא קורא
זה השדה החשוב ביותר בדוח, והוא כמעט תמיד נקרא בעיון פחות מכל השאר. כאן נמצא מה שהשוטר כתב שהוא ראה — המקום, השעה, כיוון הנסיעה, ומה שהוא בחר לציין ומה שהוא בחר לא לציין.
אם אתה עושה דבר אחד אחרי שאתה קורא את העמוד הזה, שיהיה זה: תקרא את השדה הזה מילה במילה, ותצלם אותו ברזולוציה טובה.
מועד ביצוע העבירה — ולא תאריך ההדפסה
בדוחות יש יותר מתאריך אחד, וזו טעות שאני רואה שוב ושוב: אנשים סופרים ימים מהתאריך הלא נכון ומאחרים במועד. המועד הרלוונטי הוא מועד ביצוע העבירה שמופיע בתיאור העובדות, לא התאריך הקטן שבפינה.
כותרת הדוח — היא שמסגירה באיזה מסלול אתה
אם בראש הנייר מופיע ״הודעה על החלטה להטיל קנס״ ומוזכר חוק הפרות תעבורה מינהליות — אתה במסלול המינהלי, על כל מה שכתבתי עליו למעלה. אם מופיע ״הודעת תשלום קנס״ ומוזכרת האפשרות להישפט — אתה במסלול הישן. שתי מילים בכותרת, ושני עולמות שונים לגמרי של מועדים וזכויות.
שני מצבים שאני רואה הרבה בדוחות של אין כניסה
אלה תרחישים להמחשה, לא תיקים אמיתיים — אבל הם מתארים בדיוק את סוג המצב שבגללו אנשים מגיעים אליי עם הדוח הזה.
תרחיש ראשון: הרחוב שהתהפך
נניח שאתה נוסע ברחוב שאתה מכיר שנים. לפני חודשיים הרשות המקומית שינתה בו את הסדרי התנועה. אתה נכנס כמו תמיד, ומקבל דוח.
התחושה הראשונה היא ״אבל תמיד נסעתי כאן״. וזו בדיוק התחושה שגורמת לאנשים לכתוב את המשפט הזה בטופס למשטרה — ובכך לאשר שנכנסו, ולהישאר רק עם הסבר למה.
מה שרלוונטי בתיק כזה הוא לא מה שאתה זוכר על הרחוב, אלא מה שנרשם בפועל ומה שאפשר לבסס. וזה נבדק מול חומר החקירה — לא מהזיכרון ולא מהנייר שקיבלת.
תרחיש שני: האופנוע והרחוב הצר
דמיין רוכב אופנוע בעיר צפופה, בשעת עומס, ברחוב חד-סטרי צר. הזיהוי נעשה תוך כדי תנועה. הדוח מגיע בדואר שבועות אחר כך.
הרוכב כבר לא זוכר את הפרטים המדויקים, ולא היה לו רגע לראות מה בדיוק קרה. ובדיוק כאן החוסר בזיכרון הוא לא חיסרון — כי מה שנבדק הוא לא הזיכרון שלו, אלא הרישום. מה שנרשם ומה שלא נרשם קיים בתיק בין אם הרוכב זוכר ובין אם לא.
המשותף לשני התרחישים: בשניהם הנהג יודע משהו שהוא לא יכול להוכיח, ובשניהם מה שכן קיים בתיק נמצא במסמכים — לא בזיכרון. לכן מסתכלים על התיק לפני שכותבים, ולא הפוך.
מה קורה אם פשוט לא עושים כלום
יש הרבה אנשים שמניחים את הדוח בצד ומקווים שיישכח. הוא לא נשכח.
אם לא שילמת ולא הגשת דבר, החוב לא נעלם — הוא נכנס להליכי גבייה, ועם הזמן מצטרפות אליו תוספות. הנקודות נרשמות ממילא. ובעיקר: המועדים להשגה ולערר חולפים, ואיתם נסגרת האפשרות לבחון בכלל אם היה מה לעשות.
וזה ההבדל המהותי בין ״לא לשלם״ לבין ״לא לעשות כלום״. אני אומר לך לא לשלם ביום הראשון — אבל לא אומר לך לא לעשות כלום. אלה שני דברים הפוכים.
6 נקודות — למי זה כואב יותר
אותן שש נקודות לא שוות אותו דבר לכל נהג.
- נהג עם עבר נקי — שש נקודות לבד לא מפעילות אמצעי תיקון. הן פשוט יושבות שם שנתיים ומחכות לדוח הבא.
- נהג עם נקודות קיימות — כאן הדוח הזה יכול להיות זה שחוצה את הסף. אם יש לך כבר שש, הדוח הזה לוקח אותך לשתים עשרה ולזימון לקורס. כדאי לבדוק כמה נקודות רשומות אצלך לפני שאתה מחליט מה לעשות.
- נהג חדש או צעיר — מערכת הכללים שחלה עליו מחמירה יותר, ומה שאצל נהג ותיק הוא דוח בודד יכול אצלו להיות תחילתו של הליך. פירוט במאמר על נקודות לנהג צעיר.
- נהג מקצועי — מי שהרישיון הוא הפרנסה שלו מודד את הדוח הזה אחרת לגמרי, כי כל התקדמות לעבר סף הפסילה נוגעת ישירות ביכולת לעבוד. פירוט במאמר על נהג מקצועי וציבורי.
לכן השאלה ״שווה להתעסק עם זה?״ אין לה תשובה אחת. היא תלויה בכמה נקודות כבר יש לך — וזה נתון שאפשר לבדוק תוך דקות, לפני שמחליטים.
איפה נמצא הסיכוי בדוח כזה — ולמה זה שונה מדוח מהירות
בדוח מהירות יש מכשיר. יש מדידה, יש כיול, יש נהלים שאפשר לבדוק אם קוימו. יש שכבה טכנית שלמה.
בדוח על תמרור אין כלום מזה. אין מכשיר, אין מדידה, אין נתון מספרי. יש דבר אחד: מה שהשוטר ראה, ומה שהוא כתב שהוא ראה.
ולכן כל התיק עומד על שאלה אחת: האם מה שנרשם מבסס את מה שמיוחס לך.
העיקרון שלפיו אני עובד
אני קורא את מה שהשוטר כתב, ואז שואל: על מה העבירה הזו עומדת — והאם הדבר הזה תועד.
עבירת תמרור עומדת על התמרור. עבירת מדידה עומדת על המכשיר. עבירת תצפית עומדת על התצפית. ומה שלא נכתב — שם נמצאת האפשרות להוכיח אחרת.
זה נשמע פשוט. בפועל זה ההבדל בין מי שקורא דוח לבין מי שקורא אותו נכון, וזה גם מה שלוקח שנים ללמוד.
למה אני לא מפרסם כאן את הרשימה
אני יכול לפרט בעמוד הזה בדיוק מה אני בודק. יש לי מאגר של 58 דפוסי כשל בעשר קטגוריות, שנבנה מ-2012 ועד היום, ואני מוסיף אליו דפוסים חדשים מכל תיק.
אני לא מפרסם אותו, ולא בגלל סודיות.
דפוס כשל הוא לא טריק שמעתיקים. הוא נבדק מול מה שכתוב בתיק הספציפי, ורובם ייראו לא רלוונטיים למי שלא יודע מה הוא מחפש. מי שייקח רשימה כזו ויגיש אותה כמו שהיא, יגיש טענות שלא קשורות לתיק שלו — ובהליך שיש בו הזדמנות אחת, זה מזיק.
מה שכן חשוב שתדע: עוברים על כולם. לא מחפשים ״את הכשל״ — סורקים את התיק מול כל הדפוסים, אחד אחרי השני, ומרכזים את מה שנמצא.
איך התהליך עובד אצלי
1. אתה שולח צילום של הדוח
שני צדדים. זה כל מה שצריך כדי להתחיל, ואפשר בוואטסאפ.
2. אני קורא ואומר לך מה אני רואה
לא הערכה כללית — קריאה של מה שנרשם בפועל. ואם אין על מה להיאחז, אני אומר את זה ולא לוקח כסף כדי לנסות בכל זאת.
3. מזמין את חומר החקירה
סעיף 36 לחוק נותן זכות לעיין בחומר ולהעתיק אותו — זכות שרוב הנהגים לא יודעים שקיימת, ושכמעט אף אחד לא מממש. ומה שמגיע הוא הרבה יותר מהנייר שקיבלת: מזכר של שוטר אם יש, מה עוד נכתב מעבר לתיאור המודפס, ופרטים שלא מופיעים על הדוח כלל.
4. סורק מול המאגר ומגיש
ערר או השגה, במועד, עם כל מה שנמצא יחד. נקודה בודדת היא טענה, וטענה בודדת קלה לדחות. ריכוז של הכול הוא תמונה.
הטעות שאני רואה הכי הרבה בדוחות כאלה
הטופס המקוון של המשטרה נראה כמו טופס טכני, ויש בו שדה חופשי בשם ״נימוקים״.
נהגים ממלאים אותו בשפה יומיומית. הם מסבירים למה נכנסו, שלא ראו את התמרור, שהיו צריכים להגיע למקום מסוים. ובלי לשים לב הם מאשרים בדיוק את מה שצריך היה להוכיח נגדם.
ותזכור מה כתבתי למעלה: אין דיון. אין שוטר שאפשר לחקור. ההכרעה נעשית על בסיס מסמכים — ומה שכתבת הוא אחד מהם. אין הזדמנות שנייה לנסח את זה אחרת.
הניסוח הוא לא פורמליות. הוא העבודה המשפטית עצמה.
בהליך שכולו מסמכים — המסמך הוא התיק.
מה בכלל אפשר להשיג בבית הדין המינהלי — ומה לא
לפני שנכנסים להליך כדאי לדעת מה מונח על השולחן. בית הדין המינהלי לתעבורה הוא לא בית משפט לתעבורה, והסמכויות שלו שונות.
מה לא יקרה שם
- לא יהיה דיון פרונטלי כמו בבית משפט. ההליך הוא בעיקרו על בסיס מסמכים.
- אין תובע לנהל איתו משא ומתן. ההסדר הישן — ״נמיר את הסעיף בתמורה לקנס גבוה יותר״ — פשוט לא קיים במסלול הזה.
- אין רישום פלילי ואין הרשעה, גם אם הערר נדחה.
מה כן על השולחן
הדבר המרכזי הוא סעיף העבירה עצמו. וזה בדיוק החלק שגורר את הניקוד. לכן במסלול המינהלי המטרה נשארה זהה למה שהייתה תמיד — אבל הדרך אליה השתנתה לחלוטין: מהסכמה, לראיות.
ומכיוון שהכול מתנהל על מסמכים, יש לזה השלכה מעשית אחת שכדאי להפנים: בהליך כזה איכות המסמך היא לא ״עוד קצת יותר טוב״ — היא ההבדל בין תיק שנבחן לתיק שנסגר.
הזכות לעיין בתיק — מה שכמעט אף אחד לא מממש
הנייר שקיבלת בדואר הוא לא התיק. הוא סיכום מודפס של התיק.
החוק מאפשר לעיין בחומר ולהעתיק אותו, ובפועל מה שמגיע בעקבות בקשה כזו כמעט תמיד רחב יותר ממה שמופיע על הדוח: מה נרשם מעבר לתיאור המודפס, האם קיים מזכר, אילו פרטים תועדו ואילו לא.
וזו הנקודה שבגללה אני לא מוכן לחוות דעה על תיק לפני שראיתי אותו. אפשר לנחש מהנייר; אי אפשר לעבוד ממנו.
רוב הנהגים לא יודעים שהזכות הזו קיימת, וכמעט אף אחד לא מבקש. מי שמגיש ערר בלי לראות את החומר — מגיש טענות על סמך מה שהוא מנחש שיש בתיק.
למה אני מבקש את הצילום, ולא את הסיפור
כשמישהו מתקשר ומתחיל לספר לי מה קרה, אני עוצר אותו ומבקש צילום. לא כי הסיפור לא חשוב — אלא כי הוא לא מה שנבחן.
הסיפור שלך הוא מה שאתה זוכר. התיק הוא מה שנרשם. ההליך כולו מוכרע לפי השני, לא לפי הראשון. אני יכול להקשיב עשרים דקות לתיאור מדויק של מה שקרה ולא לדעת דבר על מה שיש בתיק — ואני יכול להסתכל דקה על צילום ולראות בדיוק מה עומד על הפרק.
לכן הבקשה שלי היא תמיד אותה בקשה: שני צדדים של הדוח, בתמונה ברורה, כולל השדה שבו כתוב תיאור העובדות. ומשם אני אומר לך מה אני רואה.
ואם אין על מה להיאחז — אני אומר את זה.
לא כל דוח שווה הליך, וחלק גדול מהעבודה שלי הוא לומר לאנשים מתי לא כדאי. שיחת בחינה ראשונית — ללא התחייבות.
מה לעשות עכשיו — לפי הסדר
- אל תשלם ואל תשלח כלום ביום הראשון. תשלום מסיים את ההליך ורושם את הנקודות. יש לך 90 יום.
- תמצא את מועד ביצוע העבירה — בסעיף ״תיאור העובדות״, לא מועד ההדפסה שבפינה. סמן ביומן 30 יום קדימה: זה המועד להשגה, והקצר ביותר.
- תצלם את הדוח משני הצדדים — כולל סמל הסעיף, הניקוד, סעיף התקנה, הקנס, ובעיקר את תיאור הנסיבות שהשוטר כתב בכתב ידו.
- אל תמלא את שדה ״הנימוקים״ לפני שדיברת עם עורך דין.
- שלח לי את הצילום ונדע מה יש בתיק לפני שמגישים משהו.
שאלות שאני נשאל על סמל 5476
מה זה סמל עבירה 5476?
הקוד שמזהה בדוח עבירה של אי ציות לתמרור 402 — תמרור ״אין כניסה״ — לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה. בפועל זה הדוח שמקבל מי שנסע לתוך רחוב חד-סטרי בכיוון האסור או נכנס לדרך שהכניסה אליה חסומה.
כמה נקודות יש על סמל 5476?
6 נקודות. הן מופיעות על הדוח עצמו בעמודה שלצד הסמל. אם המספר אצלך שונה — זה נתון ששווה לבדוק, כי שיטת הניקוד עודכנה באוגוסט 2026 וחלק מהסמלים השתנו.
כמה הקנס?
בדוח שראיתי — 500 ש״ח. שים לב שהסכום יכול להיות כפול כשמסומן בדוח ״כפל קנס״, ובמקרה כזה הסמל והניקוד נשארים זהים והסכום הוא שמשתנה.
מה זה תמרור 402?
תמרור ״אין כניסה״. הוא זה שהופך את הכניסה לדרך לעבירה, ולכן הוא גם הנתון המרכזי בתיק: העבירה עומדת עליו לגמרי.
לא ראיתי את התמרור. זה עוזר לי?
זו טענה שאנשים כותבים הרבה בטופס, והיא בדרך כלל לא מנוסחת בצורה שעוזרת להם. מה שנבדק בתיק הוא לא מה שאתה זוכר, אלא מה שנרשם ומה שאפשר לבסס. לכן חשוב לבדוק את התיק לפני שכותבים משהו — ולא אחרי.
אם אשלם, הנקודות עדיין נרשמות?
כן. תשלום הקנס מסיים את ההליך והנקודות נרשמות לחובתך. זו הנקודה שהכי הרבה אנשים מפספסים: הם משלמים 500 ש״ח וחושבים שסיימו, בעוד שהחלק שנשאר איתם שנתיים הוא שש הנקודות.
קיבלתי את הדוח על אופנוע. זה שונה?
העבירה והניקוד זהים. מה שכן שונה הוא מה שנמצא בתיק — האופן שבו נרשם הדוח ואופן זיהוי הרוכב יכולים להיראות אחרת מדוח על רכב פרטי. זה בדיוק סוג הפרט שנבדק מול חומר החקירה ולא מהנייר שקיבלת.
מה ההבדל בין השגה לערר?
השגה היא פנייה לגורם שרשם את הדוח, תוך 30 יום. ערר הוא פנייה לבית הדין המינהלי לתעבורה, והמועד שלו הוא המאוחר מבין 90 יום מקבלת הדוח או 30 יום מהתשובה להשגה. אחרי שהוגש ערר כבר לא ניתן להגיש השגה על אותה הפרה, ולכן סדר הפעולה הוא החלטה ולא עניין טכני.
יהיה לי רישום פלילי?
לא. במסלול המינהלי אין רישום פלילי.
שלח לי את הדוח לפני שאתה מגיש משהו
אם על הדוח שלך רשום 5476, יש בו שש נקודות שיישארו איתך שנתיים.
הדבר החשוב ביותר שאני יכול לומר לך כאן הוא מה לא לעשות: אל תשלם ואל תמלא את הטופס למשטרה לפני שדיברנו. בהליך שכולו מסמכים, המסמך הראשון שתגיש הוא גם החזק ביותר — לטובתך או לרעתך.
שלח לי צילום משני הצדדים ואסתכל עליו. אחזור אליך ואומר מה אני רואה — וגם אם התשובה היא שאין על מה להיאחז, אני אומר את זה.